לאורך תשעת חודשי ההיריון, את עוברת מבדיקה לבדיקה – בדיקות דם, מדידות לחץ דם, שקילה, ומגוון בדיקות אולטרסאונד. לעתים קרובות, ההבדלים בין הבדיקות השונות אינם ברורים דיים, והשאלות מתעוררות: מה ההבדל בין כל הבדיקות האלה? מדוע צריך כל כך הרבה סוגי בדיקות אולטרסאונד? האם לא מספיקה בדיקה אחת מקיפה?
סקירת המערכות המאוחרת, המבוצעת בשבועות 22-24 להיריון, היא אחת מאבני הדרך המשמעותיות ביותר במסלול זה, אך רבות מהנשים ההרות אינן מבינות לעומק את חשיבותה הייחודית ואת ההבדל בינה לבין בדיקות האולטרסאונד האחרות שביצעו.
מהי סקירת מערכות מאוחרת?
סקירת מערכות מאוחרת היא בדיקת אולטרה-סאונד מקיפה המבוצעת בטרימסטר השני של ההיריון, בדרך כלל בין השבוע ה-22 לשבוע ה-24. בדיקה זו מתבצעת באמצעות מכשיר אולטרה-סאונד המעביר גלי קול דרך דופן הבטן של האישה ההרה, ויוצר תמונה מפורטת של העובר המתפתח ברחם. בניגוד לסקירת המערכות המוקדמת, המתבצעת בין שבוע 14 לשבוע 16 להיריון, הסקירה המאוחרת מאפשרת לבחון את מערכות הגוף של העובר כאשר הן מפותחות יותר וגדולות יותר, דבר המאפשר אבחון מדויק יותר של מבנים אנטומיים ואיתור אנומליות אפשריות.
מדוע נדרשת סקירה נוספת?
השאלה המתבקשת היא: אם כבר בוצעה סקירת מערכות מוקדמת, מדוע יש צורך בסקירה נוספת? התשובה לכך טמונה בהבנת התהליכים ההתפתחותיים של העובר. התפתחות מערכות הגוף השונות אינה מתרחשת בו-זמנית ובקצב אחיד. ישנן מערכות, כמו מערכת העצבים המרכזית והכליות, שהתפתחותן נמשכת לאורך זמן רב יותר. סקירה מאוחרת מאפשרת להעריך את המערכות הללו בשלב התפתחותי מתקדם יותר, כאשר ניתן לראות בבירור יותר את המבנים האנטומיים שלהן.
בנוסף לכך, ישנם מומים מולדים שאינם ניתנים לאיתור בשלבים מוקדמים של ההיריון, אך הופכים לברורים יותר בשלבים מאוחרים יותר. לדוגמה, מומים מסוימים במוח, בפנים, בלב ובעמוד השדרה עשויים להתפתח או להפוך לברורים יותר רק לאחר השבוע ה-20 להריון. הסקירה המאוחרת מהווה הזדמנות נוספת לאתר מומים אלה ולהעריך את חומרתם.
מה נבדק בסקירת מערכות מאוחרת?
במהלך סקירת המערכות המאוחרת, הרופא יבחן באופן מקיף את כל מערכות הגוף העיקריות של העובר.
מערכת העצבים המרכזית – בדיקה מפורטת של המוח כוללת מדידת גודל חדרי המוח (ventricles), בחינת המבנה השלם של המוח, סיבים המקשרים בין אונות המח הגדול (Corpus Callosum), והקשר בין אונות המח הקטן (Vermis)המוחון (cerebellum) וגזע המוח. כמו כן, הרופא יחפש סימנים לאנומליות מבניות כמו ספינה ביפידה (spina bifida) או הידרוצפלוס (הצטברות נוזלים במוח).
מערכת הלב וכלי הדם – בדיקת הלב כוללת הערכה של ארבעת חדרי הלב, המחיצות בין החדרים, מיקום ותפקוד המסתמים, מוצא כלי הדם הגדולים, וזרימת הדם דרך העורקים והוורידים הגדולים. בדיקה זו חשובה במיוחד לאיתור מומי לב מולדים, שהם מהמומים השכיחים ביותר אצל תינוקות.
מערכת העיכול – הרופא יבחן את המבנה של הקיבה, המעיים והכבד, וכן יוודא שהסרעפת שלמה ושאין בקע סרעפתי (diaphragmatic hernia).
מערכת השתן – בדיקה מקיפה של הכליות, שלפוחית השתן והשופכנים (ureters) לאיתור אנומליות כמו הידרונפרוזיס (הרחבת אגני הכליה) או מערכת מאספת כפולה.
מערכת השלד – הרופא יבחן את עמוד השדרה, הגולגולת, הצלעות והגפיים לאיתור מומים שלדיים או עצמות שאינן מתפתחות כראוי.
איברי הפנים – בדיקה מפורטת של הפנים כוללת הערכת השפה העליונה (לאיתור שפה שסועה), האף, העיניים והאוזניים.
בדיקות נוספות – בנוסף לבדיקת העובר עצמו, הרופא יעריך גם את נוזל השפיר, המיקום והמבנה של השליה, ואת אורך צוואר הרחם, לקבלת תמונה כוללת על מצב ההיריון.
הליך הבדיקה - מה צפוי במהלך סקירת מערכות מאוחרת?
הליך סקירת המערכות המאוחרת דומה במהותו לבדיקת אולטרה-סאונד רגילה, אך הוא מקיף ומעמיק יותר.
בדרך כלל אין צורך בהכנה מיוחדת לפני הבדיקה. עם זאת, בחלק מהמקרים הרופא עשוי להמליץ להגיע עם שלפוחית שתן מלאה או ריקה, בהתאם לגיל ההיריון ולמיקום השליה.
הבדיקה אורכת בין 30 ל-45 דקות, אך עשויה להימשך זמן רב יותר במקרים מורכבים או כאשר העובר נמצא בתנוחה שמקשה על הדמיה מיטבית של כל האיברים.
במהלך הבדיקה הרופא ימרח ג'ל מיוחד על בטן האישה ההרה ויעביר מעליה מתמר (transducer) המשדר גלי קול וקולט את החזרתם, ובכך יוצר תמונה של העובר על צג המחשב. במהלך הבדיקה, הרופא יסקור ויתעד באופן שיטתי את כל מערכות הגוף העיקריות של העובר.
חשוב להדגיש כי סקירת המערכות המאוחרת היא בדיקה אבחונית בלבד. הרופא המבצע את הסקירה מתמקד באיתור ותיעוד של ממצאים אנטומיים של העובר והסביבה התוך-רחמית, אך אינו עוסק בטיפול רפואי או בניהול ההיריון. לאחר השלמת הבדיקה וקבלת הדו"ח המסכם, האישה ההרה תופנה בחזרה לרופא המטפל או למומחה היריון בסיכון גבוה להמשך מעקב וטיפול בהתאם לממצאים. רופא הנשים המלווה את ההיריון הוא זה שיקבע את ההתערבויות הנדרשות, תדירות המעקב, והמלצות להמשך ההיריון בהתבסס על דו"ח הסקירה.
היתרונות של סקירת מערכות מאוחרת
בשל הגודל והבשלות הגדולים יותר של איברי העובר, הסקירה המאוחרת מאפשרת איתור מומים קטנים יותר שלא ניתן היה לראותם בסקירה המוקדמת. למשל, מומים מסוימים בלב, כמו פגמים במחיצות בין החדרים, עשויים להיות קטנים מדי לאיתור בשבוע ה-16, אך נראים בבירור בשבוע ה-22.
בנוסף, חלק מהמומים המולדים מתפתחים או מודגמים רק בשלבים מאוחרים יותר של ההיריון. הסקירה המאוחרת מספקת הזדמנות לאתר מומים אלה, במיוחד במוח ובכליות.
למעשה, הסקירה המאוחרת משלימה את המידע שהתקבל בסקירה המוקדמת, ומאפשרת מעקב אחר התפתחות מערכות שכבר נסקרו, לוודא שהן ממשיכות להתפתח כראוי.
הבדיקה מוקלטת, מה שמאפשר תיעוד מקיף של מצב העובר בנקודת זמן זו בהריון.
מה ההבדלים בין סקירת מערכות מוקדמת ומאוחרת?
סקירת המערכות המוקדמת והמאוחרת משלימות זו את זו ומספקות מידע מקיף ורציף על התפתחות העובר. כדי להבין את ההבדלים ביניהן, עלינו להכיר את היתרונות והמגבלות של כל אחת.
סקירת המערכות המוקדמת, המבוצעת בשבועות 14-16, מתמקדת בזיהוי מומים גסים וברורים הניתנים לאבחון כבר בשלב מוקדם. בזמן זה העובר קטן יחסית, וחלק מהמערכות עדיין בשלבי התפתחות ראשוניים. יתרון משמעותי של הסקירה המוקדמת הוא האפשרות להתערבות רפואית מוקדמת במקרה הצורך, כולל אופציות לסיום ההיריון במקרים של מומים חמורים.
לעומתה, סקירת המערכות המאוחרת (שבועות 22-24) נהנית מהגדילה המשמעותית של העובר. הגידול בממדי העובר מאפשר הערכה מדויקת יותר של מבנים עדינים, ומלווה בהבשלה של מערכות גוף שונות. מומים שלא היו נראים בסקירה המוקדמת עשויים להתגלות בבירור בשלב זה. כמו כן, מומים שהופיעו או התפתחו רק לאחר הסקירה המוקדמת ניתנים לזיהוי כעת.
הסקירה המאוחרת מצטיינת במיוחד בהערכה מדויקת של מערכת העצבים המרכזית, פרטים עדינים במבנה הלב, ושינויים במערכת השתן. מעבר לאספקטים האבחוניים, הסקירה המאוחרת מספקת גם חוויה רגשית משמעותית להורים, שכן בשלב זה ניתן לראות בבירור את פני העובר, תנועותיו ופרטים נוספים שמחזקים את הקשר הרגשי עמו.
חשוב להדגיש שהבדיקות אינן חלופיות אלא משלימות. מצבים מסוימים ניתנים לאבחון רק בסקירה המוקדמת, ואחרים רק במאוחרת. שילוב של שתי הבדיקות מספק את הכיסוי האופטימלי לזיהוי אנומליות עובריות, ולכן שתיהן נחשבות לחלק בלתי נפרד ממעקב ההיריון התקין.
למי מיועדת סקירת מערכות מאוחרת?
סקירת מערכות מאוחרת מומלצת לכל אישה הרה כחלק ממעקב ההיריון השגרתי. עם זאת, ישנן נשים שעבורן הבדיקה חשובה במיוחד. למשל, עבור נשים עם היסטוריה משפחתית של מומים מולדים, נשים שילדו בעבר תינוקות עם מומים, או נשים שסובלות ממחלות כרוניות כמו סוכרת או יתר לחץ דם.
הבדיקה מומלצת גם לנשים שבסקירה המוקדמת נמצאו ממצאים לא שגרתיים או חשודים, המצריכים מעקב והערכה נוספת ולנשים בהריון מרובה עוברים. מעבר לכך, נשים מבוגרות יותר
הבדיקה מומלצת גם לנשים שבסקירה המוקדמת נמצאו ממצאים לא שגרתיים או חשודים, המצריכים מעקב והערכה נוספת ולנשים בהריון מרובה עוברים. מעבר לכך, נשים מבוגרות יותר (מעל גיל 35) נמצאות בסיכון מוגבר למומים מולדים, ולכן הסקירה המאוחרת חשובה במיוחד גם עבורן.
שאלות נפוצות בנושא סקירת מערכות מאוחרת
מה אם מתגלה ממצא חריג?
חשוב להדגיש כי הרופא המבצע את סקירת המערכות המאוחרת עוסק באבחון בלבד, ואינו אחראי על הטיפול או המשך מעקב ההיריון. במקרה של ממצא חריג, הרופא יפנה את האישה ההרה לייעוץ ולהמשך בירור אצל הרופא המטפל שלה או אצל מומחים רלוונטיים.
האם סקירת מערכות מאוחרת מחייבת הכנה מיוחדת?
לרוב, אין צורך בהכנה מיוחדת לפני הבדיקה. אין צורך בצום, ומומלץ לשתות נוזלים כרגיל. בחלק מהמרפאות, ייתכן שתתבקשי להגיע עם שלפוחית שתן מלאה חלקית, אך לא במידה שתגרום לאי-נוחות.
האם הבדיקה מסוכנת לעובר?
לא. בדיקת אולטרסאונד נחשבת לבטוחה לחלוטין עבור העובר והאם. בדיקה זו מבוססת על גלי קול בתדר גבוה, ולא על קרינה מייננת, ולכן אינה מסכנת את התפתחות העובר.
האם סקירת מערכות מאוחרת יכולה לזהות את כל המומים המולדים?
לא. על אף שמדובר בבדיקה מתקדמת ומקיפה, סקירת מערכות מאוחרת, כמו כל בדיקת הדמיה, אינה מזהה 100% מהמומים המולדים. יכולת הזיהוי של מומים מולדים תלויה בסוג המום, מיקומו, גודלו, מיקום העובר ברחם, כמות מי השפיר, משקל האם, ומיומנות הרופא המבצע את הבדיקה.
האם ניתן לדעת את מין העובר בסקירת מערכות מאוחרת?
כן. בשבועות 22-24 להריון, ברוב המקרים ניתן לזהות בבירור את מין העובר, בכפוף למיקומו ולרצון ההורים לדעת מידע זה.
סקירת מערכות מאוחרת במרפאתו של ד"ר ראובן משיח
כמי שטיפל באלפי נשים הרות אני רואה בסקירת המערכות המאוחרת הרבה יותר מאשר רק בדיקה רפואית שגרתית. זהו רגע משמעותי בהריון, המאפשר לי להעניק לכם, ההורים המיועדים, תמונה מקיפה ומדויקת של התפתחות תינוקכם.
במרפאה שלי, אני מקפיד על שימוש בציוד האולטרה-סאונד מתקדם, המאפשר הדמיה באיכות גבוהה במיוחד ותלת-ממדית. כרופא המתמחה באבחון טרום-לידתי, אני מקדיש זמן רב לכל בדיקה, תוך סריקה מדוקדקת של כל מערכות הגוף של העובר.
מבחינתי, היתרון הגדול במרפאתי הוא השילוב בין מקצועיות רפואית לבין יחס אישי וחם. אני מבין את החששות והחרדות המלוות אתכם לבדיקה, ולכן מקפיד להסביר את הממצאים בצורה ברורה ומובנת, לענות על כל שאלותיכם, ולתת לכם את ההרגשה שאתם בידיים טובות.
אני מזמין אתכם ליצור קשר עמי לתיאום סקירת מערכות מאוחרת. זכרו, בדיקה זו אינה רק חובה רפואית, אלא הזדמנות חשובה להבטיח את בריאות תינוקכם ולהתכונן בצורה המיטבית להמשך ההיריון וללידה. במרפאתי תמצאו את השילוב האופטימלי בין מקצועיות, טכנולוגיה מתקדמת ויחס אישי, המבטיח לכם חוויית בדיקה נעימה ומרגיעה ככל האפשר.
