סקירת מערכות מוקדמת (המכונה גם "סקירה ראשונה") היא המפגש המעמיק הראשון עם העובר המתפתח. אמנם קודם לכן, בדיקות כמו שקיפות עורפית מאפשרות הצצה ראשונית לעובר, אך סקירת המערכות המוקדמת מספקת לראשונה את ההזדמנות לראות את איבריו הפנימיים של העובר לעומק, לבחון את התפתחותם התקינה, ולזהות אפשרות של אנומליות מבניות. זוהי הפעם הראשונה שבה ניתן להבחין בבירור בפרטים האנטומיים המורכבים של העובר: מבנה המוח המתפתח, חדרי הלב הפועמים, קווי המתאר של איברי הבטן, ותנועות הגפיים. מהי בדיקה חשובה זו? כיצד היא מתבצעת? מה צריכים ההורים לדעת לקראתה? ומה עושים במקרה של ממצא מדאיג? על כל אלה ועוד במאמר זה.
מהי סקירת מערכות מוקדמת?
סקירת מערכות מוקדמת היא בדיקת אולטרסאונד מקיפה המתבצעת בין השבועות 14-16 להיריון. זוהי בדיקה משמעותית במעקב ההיריון, שכן היא מאפשרת הערכה מעמיקה של ההתפתחות האנטומית של העובר. בניגוד לבדיקת השקיפות העורפית, המתמקדת בעיקר במדידת עובי הרקמה בעורף העובר ואיתור סמנים לתסמונות כרומוזומליות, סקירת המערכות המוקדמת בוחנת את מכלול מערכות הגוף של העובר.
במהלך הבדיקה, הרופא המבצע סוקר באופן שיטתי את כל המערכות האנטומיות העיקריות שהתפתחו עד לשלב זה בהיריון, ובוחן את תקינותן. בדיקה זו מהווה חלק מפרוטוקול המעקב השגרתי בהיריון, ומומלצת לביצוע בכל היריון, ללא קשר לגיל האישה או לגורמי סיכון ספציפיים.
הסקירה המוקדמת מאפשרת לזהות כ-75% מהמומים המבניים כבר בשלב מוקדם יחסית של ההיריון. למרות שחלק מהאיברים, כמו המוח או הריאות, נמצאים רק בשלב ההתפתחות הראשוני, רוב המומים המבניים המשמעותיים ניתנים לזיהוי כבר בשלב זה.
כיצד מתבצעת הבדיקה?
סקירת המערכות המוקדמת מתבצעת ברוב המקרים בגישה נרתיקית (וגינלית), אך עשויה להתבצע גם בגישה בטנית או בשילוב של שתי השיטות, בהתאם לשיקולים רפואיים ולמבנה האנטומי של האישה. הבדיקה נמשכת כ-30-45 דקות, ומתבצעת על ידי רופא גינקולוג מומחה לאולטרסאונד מיילדותי.
במהלך הבדיקה, הרופא משתמש במתמר (Transducer) אולטרסאונד המפיק גלי קול בתדירות גבוהה החודרים לרקמות ומוחזרים מהן, ובכך יוצרים תמונה מפורטת של העובר ואיבריו. הרופא סוקר באופן שיטתי את כל מערכות העובר, מבצע מדידות שונות של איברים ומבנים אנטומיים, ומחפש סימנים לאנומליות או להתפתחות לא תקינה.
הגישה הנרתיקית, השכיחה בביצוע הסקירה המוקדמת, מאפשרת לעתים קרובות הדגמה טובה יותר של מבנים אנטומיים מסוימים בהשוואה לגישה הבטנית, בייחוד בשלב זה של ההיריון כאשר העובר עדיין קטן יחסית. הדבר מגדיל את הסיכוי לזיהוי אנומליות מבניות בשלב מוקדם.
האישה ההרה מתבקשת להגיע לבדיקה עם שלפוחית שתן מרוקנת (בניגוד לבדיקות אולטרסאונד אחרות בהן נדרשת שלפוחית מלאה), דבר המקל על ביצוע הבדיקה בגישה נרתיקית. הבדיקה אינה כרוכה בכאב משמעותי, אם כי תיתכן אי-נוחות קלה במהלכה.
אילו מערכות נבדקות במהלך הסקירה המוקדמת?
במהלך סקירת המערכות המוקדמת, הרופא בוחן באופן יסודי את המערכות האנטומיות העיקריות של העובר:
מערכת העצבים המרכזית – בדיקת מבנה המוח, גודל חדרי המוח, נוכחות המוחון (צרבלום) וגזע המוח, תקינות עמוד השדרה והגולגולת.
מערכת הלב והכלי דם – בדיקת מיקום הלב, גודלו, קצב הפעימות, מבנה ארבעת המדורים העיקריים של הלב, ומוצא כלי הדם הגדולים. ניתן לזהות מומי לב מבניים מסוימים, אם כי בדיקת אקו-לב עוברי מפורטת יותר מבוצעת בדרך כלל בשלב מאוחר יותר.
מערכת העיכול – בדיקת נוכחות, צורת ומיקום הקיבה, המעיים, הכבד וכיס המרה, והערכת תקינות דופן הבטן.
מערכת השתן – בדיקת הכליות, אגני הכליות, השופכנים ושלפוחית השתן, וזיהוי אפשרי של אנומליות כגון הרחבת אגני כליות או כליות מולטיציסטיות.
שלד וגפיים – בדיקת נוכחות ומבנה העצמות הארוכות, הידיים, הרגליים ועמוד השדרה, וזיהוי אפשרי של אנומליות בגפיים.
מערכת הפנים – בדיקת מבנה האף, השפה העליונה, הלסת והעיניים, וזיהוי אפשרי של מומים כגון שפה שסועה או חיך שסוע.
שליה ומי שפיר – בדיקת מיקום השליה, מבנה חבל הטבור וכמות מי השפיר, וזיהוי אפשרי של אנומליות כגון מיעוט או ריבוי מי שפיר.
נוסף על בדיקת המערכות האנטומיות, נבדקים גם מדדי גדילה כגון היקף ראש, היקף בטן ואורך עצם הירך, המאפשרים הערכה של גיל ההיריון ומשקל העובר, וכן זיהוי של בעיות גדילה אפשריות.
הסמנים הכרומוזומליים ומשמעותם
מרכיב חשוב בסקירת המערכות המוקדמת הוא חיפוש סמנים כרומוזומליים. סמנים אלו הם ממצאים באולטרסאונד, אשר שכיחותם גבוהה יותר בקרב עוברים הלוקים בהפרעות כרומוזומליות, ובמיוחד בתסמונת דאון (טריזומיה 21). הסמנים כוללים, בין היתר, מוקד אקוגני בלב (נקודה בהירה בשריר המסתם), אגני כליה מורחבים, ציסטות בכורואיד פלקסוס (מבנה בחדרי המוח), עצם האף הקצרה, ועוד.
חשוב להדגיש כי נוכחות של סמן אחד או יותר אינה מעידה בהכרח על קיומה של הפרעה כרומוזומלית, אלא מגדילה את הסיכוי לכך. במקרים רבים, העובר תקין לחלוטין למרות נוכחות הסמנים. זאת ועוד, חלק מהסמנים עשויים להיעלם עם התקדמות ההיריון והמשך התפתחות מערכות העובר.
השימוש בסמנים אלו מהווה כלי נוסף בהערכת הסיכון להפרעות כרומוזומליות, בנוסף לבדיקות הסקר הביוכימיות ולגיל האישה. הערכה משולבת של כלל גורמי הסיכון מאפשרת קביעה מדויקת יותר של הסיכון האישי, ומסייעת בהחלטה לגבי הצורך בבדיקות פולשניות כמו דיקור מי שפיר.
מה קורה אם מתגלה ממצא מדאיג?
מובן שגילוי ממצא מדאיג במהלך סקירת המערכות המוקדמת יש בו כדי לעורר חרדה טבעית אצל ההורים, אך חשוב לזכור כי לא כל ממצא חריג מצביע בהכרח על בעיה משמעותית. במקרים רבים, מדובר בווריאציות אנטומיות תקינות או בממצאים זמניים שייעלמו עם התקדמות ההיריון.
עם זאת, במקרה של ממצא מדאיג, הרופא המבצע את הסקירה יסביר את משמעות הממצא, ולרוב ימליץ על המשך בירור מתאים. הבירור עשוי לכלול הפניה לסקירת מערכות מכוונת, הפניה לייעוץ גנטי או לבדיקות אחרות כגון בדיקת NIPT (Non-Invasive Prenatal Testing), דיקור מי שפיר וכו'. בחלק מהמקרים תופנה האישה לבדיקות הדמיה מתקדמות כגון MRI עוברי, המספק תמונה מפורטת יותר של מבנים אנטומיים מסוימים.
בכל מקרה של ממצא חריג, חשוב לקבל הסבר מפורט ומקיף מהרופא המטפל, לשאול שאלות, ולהבין את משמעות הממצא והשלכותיו האפשריות.
האם הבדיקה בטוחה?
בדיקת האולטרסאונד נחשבת לבטוחה לחלוטין לאם ולעובר. בדיקה זו משתמשת בגלי קול ולא בקרינה מייננת (כמו רנטגן), ולכן אין כל סיכון ידוע של חשיפה לאולטרסאונד במהלך ההיריון. בדיקות אולטרסאונד נמצאות בשימוש רפואי נרחב משנות השבעים של המאה העשרים, וניסיון קליני רב שנצבר בעשורים אלו מצביע על פרופיל בטיחות מצוין.
הבדיקה מבוצעת באמצעות מכשיר אולטרסאונד המשדר גלי קול בתדר גבוה, הנמצא מעבר לטווח השמיעה האנושי. גלים אלו חודרים לרקמות הגוף, מוחזרים מהן בעוצמות שונות, ומיתרגמים לתמונה המוצגת על המסך. טכנולוגיה זו שונה מהותית מטכנולוגיות הדמיה אחרות המבוססות על קרינה מייננת, כגון צילומי רנטגן או CT, אשר עלולות להיות בעלות השפעה מזיקה על תאי הגוף ובמיוחד על עוברים.
גם הגישה הנרתיקית, השכיחה בביצוע סקירת המערכות המוקדמת, נחשבת לבטוחה לחלוטין להריון ואינה מגבירה את הסיכון להפלה או לסיבוכים אחרים. המתמר הנרתיקי עטוף בכיסוי סטרילי ובחומר סיכה רפואי, ומוחדר בעדינות לנרתיק.
מה סקירת המערכות המוקדמת לא יכולה לגלות?
על אף היתרונות הרבים של סקירת המערכות המוקדמת, חשוב להבין את מגבלותיה. הבדיקה אינה מסוגלת לזהות את כל המומים האפשריים, וקיימים מצבים רפואיים שאינם ניתנים לאבחון באמצעות אולטרסאונד כלל.
גורמים המשפיעים על יעילות הבדיקה:
- מבנה גוף האם – עודף משקל משמעותי או צלקות בטניות עלולים להקשות על קבלת תמונה אופטימלית של העובר.
- תנוחת העובר – תנוחה מסוימת של העובר עלולה להקשות על הדגמה ברורה של איברים מסוימים. למשל, עובר שפניו מופנות לכיוון דופן הרחם האחורית יקשה על הערכה מלאה של מבנה הפנים.
- שלב ההיריון – איברים מסוימים נמצאים בשלבי התפתחות ראשוניים בלבד בשבועות 14-16, ולכן הערכתם המלאה אפשרית רק בשלבים מאוחרים יותר של ההיריון.
- איכות המכשור ומיומנות הבודק – יעילות הבדיקה תלויה במידה רבה באיכות מכשיר האולטרסאונד ובמיומנותו וניסיונו של הרופא המבצע.
במסגרת הבדיקה לא ניתן לאחר מומים המתפתחים בשלבים מאוחרים יותר של ההיריון, כגון מומים מסוימים במערכת העצבים המרכזית. גם לא ניתן לאבחן הפרעות תפקודיות ללא ביטוי מבני, כגון אוטיזם, פיגור שכלי, הפרעות התפתחותיות, ומחלות מטבוליות.
מומים מזעריים או שינויים מיקרוסקופיים, גם הם אינם ניתנים לזיהוי ברזולוציה של אולטרסאונד וכך גם לגבי הפרעות כרומוזומליות או גנטיות שאינן מלוות בשינויים אנטומיים נראים, כגון תסמונת ה-X השביר, וכדומה.
חשוב להדגיש כי בדיקה תקינה אינה מבטיחה עובר בריא לחלוטין, אלא רק מצביעה על כך שלא זוהו אנומליות מבניות משמעותיות בשלב זה של ההיריון. לשם אבחון מקיף ומהימן יותר, הבדיקה תשולב עם סקירת מערכות מאוחרת בשבועות 22-24, וכן עם בדיקות נוספות בהתאם לצורך.
מקום הסקירה המוקדמת במכלול בדיקות ההיריון
סקירת המערכות המוקדמת אינה עומדת בפני עצמה, אלא מהווה חלק ממערך בדיקות מקיף לאורך ההיריון. בדיקה זו משלימה בדיקות אחרות ומספקת מידע ייחודי שלא ניתן לקבל בבדיקות אחרות. להלן מקומה של הסקירה המוקדמת ביחס לבדיקות אחרות:
שקיפות עורפית (שבועות 11-13+6) – בדיקה זו מתמקדת במדידת עובי הרקמה בעורף העובר, שעלולה להיות מוגברת בהפרעות כרומוזומליות מסוימות. בנוסף, נבדקים סמנים נוספים כגון עצם האף, הלב, ומדדי גדילה בסיסיים. הבדיקה מתמקדת בעיקר באיתור סיכון להפרעות כרומוזומליות ופחות באבחון מומים מבניים.
בדיקות סקר ביוכימיות (שליש ראשון ושני) – בדיקות דם של האם לאיתור סמנים ביוכימיים המעידים על סיכון מוגבר להפרעות כרומוזומליות ומומי צינור עצבי. בדיקות אלו מספקות הערכת סיכון סטטיסטית, אך אינן מאבחנות באופן ישיר אנומליות מבניות בעובר.
סקירת מערכות מאוחרת (שבועות 22-24) – בדיקת אולטרסאונד מקיפה נוספת, המתבצעת בשלב מאוחר יותר של ההיריון, כאשר איברי העובר מפותחים יותר. בדיקה זו מאפשרת הערכה מדויקת יותר של מערכות שטרם הבשילו דיין בסקירה המוקדמת, כגון המוח והכליות. הסקירה המאוחרת משלימה את המידע שהתקבל בסקירה המוקדמת ומאפשרת מעקב אחר ממצאים קודמים.
בדיקות פולשניות (דיקור מי שפיר, סיסי שליה) – בדיקות אלו מאפשרות לקיחת דגימה של תאי העובר לצורך אבחון גנטי ישיר. הן מבוצעות בדרך כלל רק במקרים של סיכון מוגבר להפרעות גנטיות, כפי שהתגלה בבדיקות סקר קודמות, כולל ממצאים חריגים בסקירת המערכות המוקדמת. למרות שבשנים האחרונות קיימת נטייה להמליץ לכל אישה הרה לעבור בדיקת דיקור מי שפיר.
בדיקות הדמיה מתקדמות (אקו-לב עוברי, MRI עוברי) – בדיקות אלו מבוצעות במקרים של חשד לאנומליות ספציפיות, כפי שהתגלו בסקירות המערכות. הן מספקות מידע מפורט יותר על מערכות ספציפיות (לב, מוח) ומבוצעות על ידי מומחים ייעודיים.
שילוב המידע מכלל הבדיקות מאפשר הערכה מדויקת יותר של מצב העובר, ומסייע בקבלת החלטות לגבי המשך ההיריון, הלידה, והטיפול בתינוק לאחר הלידה.
סקירת מערכות מוקדמת אצל ד"ר ראובן משיח
הסקירה המוקדמת מייצגת, בעיניי, את הפסגה של הקידמה הרפואית בתחום האבחון הטרום-לידתי. היכולת לזהות אנומליות מבניות כבר בשבוע 14-16 להיריון מאפשרת לנו, הרופאים, ולהורים, זמן יקר להיערכות נפשית ורפואית. במקרים מסוימים, אבחון מוקדם אף מאפשר התערבות רפואית במהלך ההיריון או מיד לאחר הלידה, דבר העשוי לשנות באופן משמעותי את איכות חייו העתידית של התינוק.
חשוב לי להדגיש, עם זאת, כי בדיקה זו אינה מושלמת. ישנם מצבים רפואיים שלא ניתן לאבחן באמצעותה, וגם כאשר הבדיקה תקינה לחלוטין, אין בכך ערובה מוחלטת לבריאות העובר. בנוסף, ממצאים חריגים אינם בהכרח אינדיקציה לבעיה חמורה, ויש לפרשם בהקשר הנכון ובזהירות המתבקשת.
אני רואה תועלת רבה בשילוב הסקירה המוקדמת עם הסקירה המאוחרת, המתבצעת בשבועות 22-24 להיריון. שילוב זה מספק תמונה מקיפה ומהימנה יותר של מצב העובר, ומאפשר זיהוי של אנומליות שלא ניתן היה לאבחן בשלב מוקדם יותר.
לסיום, אני מזמין אתכן, נשים הרות, לפנות למרפאתי לביצוע סקירת מערכות מוקדמת. אני ואנשי אבצע את הבדיקה בצורה יסודית ומקיפה, תוך שימוש במכשור מתקדם. אני מחויב לספק לכן שירות רפואי מן המעלה הראשונה, הכולל מידע מלא ומדויק לגבי מצב עוברכן, ותמיכה רגשית ורפואית לכל אורך הדרך.
זכרו, המידע והאבחון המוקדם מעניקים לכן כוח ושליטה, ומאפשרים לכן לעבור את תקופת ההיריון בצורה מיטבית ורגועה יותר. אל תהססו לפנות אלי בכל שאלה או חשש – אני כאן עבורכן.
